<h1>עשרת הדברות לבעל העיטור הלכ' הלל</h1>
<h2>דף קיח.</h2>
מצות הלל. גרסי' בראש השנה (ל"ב:) העובר לפני התיבה ביו"ט של ראש השנה השני מתקיע ובשעת ההלל הראשון מקריא את ההלל. ותנן (מ"ח.) ההלל והשמחה ח' כיצד מלמד שאדם חייב בכבוד יו"ט אחרון של חג כשאר ימים. ותנן (ל"ח.) מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו ועונה אחריהן מה שהוא אומר ותהא לו מארה ואם היה גדול מקריא אותו עונה אחריו הללויה. ת"ר (פסחים קי"ז.) הלל זה מי אמרו ר"א אמר משה וישראל אמרוהו בשעה שעמדו על הים וכו' וחכ"א נביאים שביניהם תיקנוהו שהי' אומרים אותו על כל פרק ופרק ועל כל צרה שלא תבא עליהם וכשנגאלו אמרוהו על גאולתם. מקום שנהגו לכפול יכפול לפשוט מפשיט לברך אחריו מברך אחריו. אמר אביי ל"ש אלא לאחריו אבל לפניו מצוה לברך. ואר"י כל המצות כולן מברך עליהן עובר לעשייתן. וברכת יהללוך סמוכה לחברתה היא כישתבח ואמת ויציב שאינו פותח בברוך. ויהללוך שבלילי פסחים צריכה טעם. תניא ר' כופל בה דברים ר"א בר פורטא מוסיף בה דברים מה מוסיף אמר אביי מאודך ולמטה שר' כופל מאנא ולמטה ור"א מוסיף למעלה מאודך ומנהגנו לפשוט ברוך הבא מאנא ולמטה ולכפול מאודך עד ברוך הבא. וכת' רבינו אבן גיאות כך קבלנו מראשונים חכמים ואנשי מעשה שר' לא היה כופל אלא עד הצליחה נא ור"א ב"פ מוסיף על כפילת רבי מברוך הבא עד סוף הפרק. וקי"ל הלכה כר' מחבירו. ושמעתי לפי שכל הפרשה מן המצר עד אודך כפולה כנגד עוה"ז והעוה"ב וימות המשיח גומר אותה בכפולה.
